1ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה. פירוש, דאלמנה וגרושה שאסרה הנאת תשמיש מכל היהודים עליה יקום עליה זה הנדר, שלא תוכל להנשא לאדם, ובעל אם יש לה מפיר משום דברים שבינו לבינה, וכן האב ג"כ מפר אם נדרה ברשותו נטולה אני מן היהודים, דהוי ג"כ דברים שבינו לבינה, וכמו דמפרש בירושלמי כתובות פרק נערה האב זכאי כו' בביאה תיפתר כשיאמר לו לכשתקנה לי בתך בביאה יהא לך כסף זה, וכן אם נדרה שלא תכחול או תתקשט הוי אצל האב דברים שבינו לבינה, שלא ירצה אדם באשה מנוולת ולא יתן לאביה ממון עבור זה, וכמו דאשכחן שבת פ' דיהבו לרב ביבי ד' מאה זוזי עבור ברתי' דטפל לה אבר אבר. ורבינו בתשובה לחכמי לוניל כתב, דעל כחול ופרכוס מאי איכפת לאב, ולדעתי הוי דברים שבינו לבינה. ופשוט. ונראה, דאם נודרת מיבמה אחר מיתת בעלה אמרו ביבמות סוף בית שמאי, דאז מבקשין מהיבם שיחלוץ, ולזה אשמועינין, דאם נדרה כשהיא אלמנה מבקשין מהיבם שיחלוץ, ואם היא גרושה מבעלה ונדרה הניית היבם על נפשה, והחזירה בעלה ומת הבעל, ונפלה לפניו ליבום, דאז כופין אותו וכמו ביש לה בנים ונדרה, יעו"ש. וזה שאמר דבין כך ובין כך כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה, לזה דייק עליה מה דלא כתוב בשום מקום, להורות דבמקום דכתוב יבמה יבוא עליה ג"כ יקום אשר אסרה על נפשה, וחולצת ואסורה להתיבם, וכמו דדרשו בריש יבמות על קרא דואשה אל אחותה לא תקח לצרור עליה נאמר להלן יבמה יבא עליה כו' אף כאן במקום מצוה ואמר רחמנא לא תקח, ואשמועינין דיבם אינו מפיר, ולא דחי מצוה דיבום לל"ת דנדר וזה נכון מאד בס"ד. ועל כיו"ב אמרו בירושלמי ריש אלו דברים, דאדם דן גז"ש מעצמו לקיים תלמודו.
